התחלתי את הקריירה האדריכלית שלי במשרד כשכירה בתקווה למשכורת שתעלה במשך הזמן, היה ברור לי שלא מתאים לי להיות עצמאית!
הגיע הקורונה , חליתי וגם לאחר ההחלמה הרגשתי מאד חלשה ,יצאתי לאבטלה ואז הומלץ לי ללכת לקורס לניהול עסק לעצמאיות פעם ראשונה במקום מגורי.
לאחר הקורס היה ברור לי שאני הופכת להיות עצמאית, התחלתי לפרסם , להשקיע בלוגו , להתנהל לפי כל הכללים ,אבל לקוחות אין…(למעט עבודות קטנטנות).
במשפחה לוחצים תשלבי שכירה ועצמאית , צריך הכנסה ! ואני מנסה לדחות נחכה עוד מעט… עד שנגמרו התירוצים והדחיות והוחלט שמחר אני מתקשרת לבוס על חזרה חלקית לעבודה. באותו יום ניסיתי את מזלי בטלפונים ליזמים שונים והעליתי חרס בידי.אין תשובה /תשובה שלילית.
עייפה ומתוסכלת הייתי באותו ערב, התבקשתי בשעת ערב מאוחרת להעביר משהו, ועל הדרך נכנסתי לקניות בסופר,שם פגשתי את אישתו של אחד היזמים שלא תפסתי ,והיא באה אלי בשמחה שבדיוק חיפשה אותי כי בעלה מחפש דחוף אדריכלית עבור פרויקט גדול.
עוד באותו ערב התקשר בעלה:”ואין לך שום עבודה נוספת?” ברר ,נעניתי בחיוב. “אני צריך להריץ עבודה” אמר, מה שציער אותי כמה דקות קודם הביא לישועה, בזמן של הרגשה שכלו כל ההשתדלויות ו”אין עוד מלבדו” הגיע הישועה.
אותו יזם המליץ עלי ללקוחות נוספים וב”ה רואים השגחה פרטית בכל רגע.