2

הנה סיפור טרי מאתמול
הבן שלי, נקרא לו לצורך הענין יענקי, צריך לעבור איזושהיא פרוצדורה רפואית, אחרי הרבה ברורים, בחרנו בבית חולים שערי צדק, התחלנו כמו שכל אחת יודעת ‘לאסוף מסמכים’, אישור מפה אישור משם, וברקע נושף בנו התאריך של הטיפול (שכבר נקבע לו תאריך) . אני אישה מאורגנת מאוד בד”כ, כבר שבוע שעבר הגעתי ליעד והיו לי בנילונית מסודרת כל המסמכים. יום לפני הטיפול אני מארגנת לנו תיק ורוצה לשים את הנילונית, מחפשת שם ופה, זוכרת שלפני שבת שמתי את זה איפשהוא ואין לי מושג איפה האיפשהוא הזה, מחפשת מחפשת, ואין לי . 11 בלילה ואין לי את הנילונית שעבדתי חודשיים להשיג אותה.
מתיאשת ומתחילה להמציא את הנילונית מחדש. מורידה מהאתר של קופח חלק גדול שהיה שם ברוך השם. שולחת לעצמי במייל כדי להדפיס למחרת בחדר מחשבים שכונתי, (המדפסת החדשה שלי עדיין לא מחוברת, הישנה עושה צרות), הולכת לישון.
קמה בבוקר, מרוץ לשלוח את הילדים שיש להם כן לימודים (חנוכה לא?) מי שאין לו הולך לשכנה חמודה, ויוצאת עם יענקי לחדר מחשבים להדפיס את המסמכים, ועוד אחד מחכה לי בשערי צדק (יש עוד פקסים היום)
חוזרת הביתה לקחת מעיל ליענקי וג’קט בשבילי (חברה שלי אומרת שקר בירושלים)
יוצאת לתחנה, ברוך השם לא פספסנו, קו — יגיע בעוד 5 דקות.
בדרך אני מוציאה סידור, גומרת להתפלל הלל, ורואה שהנילונית לא אצלי. הופכת את התיק, אין. הופכת לצד השני, אין. נאדה. כלום.
חושבת לחזור הביתה, אין לי מה לבוא לשערי צדק בלי מסמכים! הם לא יתנו לי כלום בלי התחיבות מקופ”ח!
אני יורדת בכניסה לעיר, הולכת עד הרכבת בקרית משה, ובוכה כמו תינוקת, אולי והראש שלי מסתובב, אולי לחזור עכשיו , חבל על הזמן והתיקופים, בלה בלה בלה….
תכלס אני מגיעה לשערי צדק ובלי המסמכים. מבקשת להשם שישלח לי שליח טוב שיוכל לעזור לי. מלמלמת שוב ושוב את התפילה הזו. זהו.
באמצע שום מקום בכניסה אני רואה אישה, מחליטה מה שנקרא ‘על החיים ועל המות’. ”איפה יש כאן חדר שאני אוכל לפתוח מחשב ולהדפיס לי משהו ששכחתי?” כך אני באלגנטיות שואלת אותה. דין ודברים קצרצר והיא מכניסה אותי למשרד שלה, (אל תדליפו אני מאמינה שזה בניגוד לכללים של שערי צדק) מצווה עלי לשבת בכיסא שלה מוודאה שאני יודעת להדפיס, רבע שעה (המחשב קצת נתקע אבל עבר) ואני בחוץ עם כל הניירת.
אני מברכת אותה בכל הטוב, מספרת לה שהיא שליחה של הקב”ה, אז היא אומרת, כן גם אני מתפללת כל יום שהשם יזכה אותי לעשות היום חסד.
תודה להשם
חוזרת הביתה בלילה , מוצאת את הנילונית על השולחן. רק השם יודע איך היא הגיעה לשם ולמה. אני ראיתי בעינים ניסים וחסדים.
חנוכה שמח מאיר וניסים גדולים.

עזר לך? אשמח לשמוע! כתבי לי בתגובות:

למי עוד המאמר הזה יוכל לעזור? שתפי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צרי קשר לקבלת מידע נוסף:

נרשמת בהצלחה!

מחכה לך בהדרכה, הכניסי לך את הפרטים ליומן:

יום רביעי | 29.05.2024 כ"א אייר| בשעה 20:30


כעת נשלח אלייך למייל קישור הכניסה להדרכה, אם לא קיבלת/ שאת לא מוצאת את המייל- עדכני אותי!

מחכה לך!

לבדיקת התאמה לתוכנית מלאי את פרטיך: